יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

מעיל הרוח הכחול המפורסם / לאונרד כהן


כבר ארבע לפנות בוקר, סופו של דצמבר
אני כותב לך לברר אם אצלך הכול בסדר
תל אביב עיר כה קרה, אך את ביתי אני אוהב
יש מוסיקה בשדרות כך בזמן שאני כותב
שמעתי שבנית לך בית קטן שם בקצה הימים
חי שם מאוויר ומקווה ששמרת מעט לימים אחרים

כן, וג'יין כך באה עם תלתל משערך
היא אמרה שזו הייתה משאלתך
באותו הלילה בו תכננת לתקן את שעל לבך
האם תיקנת את לבך?

אה, ובפעם האחרונה בה נפגשנו נראית כה תקוע
מעיל הרוח הכחול המפורסם שלך היה בלוי וקרוע
ניצבת בתחנות ועל פניך רכבות וזרים חולפים
וחזרת הביתה בלי שירי אוהבים

והזנת את אשתי שלי בפתיתים שתרגיש
וכשחזרה שוב הביתה לא הייתה עוד אשת איש

וכך אני רואה אותך ניצב שם עם שושן בין שינך
סתם עוד צועני גנב אייכה
אני רואה שג'יין כבר ערה

היא מוסרת את דאגתה

ומה אומר לך אחי ורוצחי
מה עוד אדע להוסיף?
אני מניח שאני מתגעגע , אני מניח שמחלתי
אני שמח שעמדת שם בדרכי.

אם אי פעם תשוב לחפש אחר ג'יין או מיודעה
דע לך כי אויבך במיטתו נם וכי אשתו חופשייה

וכן, תודה על כך שאותה מכל השלשלאות שחררת
הנחתי שהן שם לנצח כך שמעולם לא ניסיתי

וג'יין כך באה עם תלתל משערך
היא אמרה שזו הייתה משאלתך
באותו הלילה בו תכננת לתקן את שעל לבך
האם תיקנת את לבך?

שלך, ל.כהן